משמעת עצמית היא אחד הנושאים הנפוצים ביותר שחוזרים שוב ושוב עם לקוחות האימון שלי. נראה שכולנו נאבקים כדי לקבל את המשמעת לעשות משהו (או כל דבר) בחיינו. מתקשים להתעורר בבוקר? לא מצליחים לגרום לעצמכם לנקות את הכלים? אינך יכול לסיים את הדוח או הפרויקט בזמן? לא מצליחים לגרום לעצמכם להתאמן באופן קבוע? לכל התרחישים הללו יש בעיה שמקורה בחוסר משמעת עצמית.
מה שמצאתי כאחת הסיבות העיקריות לכך שרוב האנשים לא יכולים לשלוט במשמעת בקלות או לשמור עליה לאורך זמן, הוא אי הבנה ברורה של ההגדרה האמיתית של מהי באמת משמעת עצמית. רוב האנשים נוקטים משמעת עצמית בצורה שבה הם מצפים מעצמם בסופו של דבר שיתחילו לאהוב את מה שהם עושים, וכשזה לא קורה, הם מגששים בחזרה לאזור הנוחות שלהם, ונותנים לעצמם כל מיני סוגים של תירוצים למה זה לא הסתדר. כמו "אני לא הטיפוס שמגיע בזמן", או "אני הטיפוס שאוהב להיות בלחץ", או "אני חיית לילה"
לפני חודשים רבים התחלתי משטר אימון, שבו הייתי צריך להתעורר מוקדם מאוד ולהשלים אימון אינטנסיבי. כן, זה אכזרי לחלוטין בשבועיים הראשונים. לאחר זמן מה, אתה קצת מתרגל לזה. חודשים לאחר מכן, ההרגל קיים, אני עושה את זה כל יום, אבל זה לא אומר שאני אוהב את זה! אני לגמרי מעדיף לישון את השעה הנוספת הזו, אבל המשמעת דוחפת אותי מהמיטה שלי לתוך האימון. כשאתה מבין שכנראה לעולם לא תאהב לעשות מה שאתה רוצה שתעשה, אתה יכול להתחיל לבנות משמעת עצמית עוצמתית להפליא. זה המקרה כי עכשיו, אתה מסיר את הציפייה שיום אחד תרגיש נהדר עם זה, וזה יהיה סופר קל. אם אתה מצפה שזה יהיה קשה, ובכל זאת תדחוף בכל פעם מחדש, תיצור משמעת ברמה שתהדהד בכל תחום אחר בחייך. זה המקום שבו אתה יכול להתחיל ליצור משהו קסום לתוך החיים שלך
בספרו של עופר בר יהודה "ציונות על רגל וחצי" אחד הפרקים (זה שבקישור) מתייחס למבצע צבאי בראשו עמד. המבצע, שהתרחש במלחמת לבנון הראשונה, היה כרוך ביציאה מוחלטת מאזור הנוחות. באמצע המלחמה נדרש בר יהודה לחלץ מיג סורי שנפל בעומק שטח האויב ולהביאו למקום מבטחים בחסות צה"ל. הצלחת המבצע חייבה תכנון מעמיק, יכולות פיקוד על כח משימה מצומצם וחשאי ומשמעת עצמית בתנאים קשים ביותר. כיום, אחד הנושאים שעליהם מרצה בר יהודה הנו משמעת עצמית כחלק מהליך שיקום לאחר פציעה.
משמעת עצמית היא בדיוק כמו שריר. ככל שאתה מפעיל אותו יותר, אתה מתרגל אליו יותר, ותוכל לדחוף את עצמך רחוק יותר. אל תנסה לשנות את כל חייך במכה אחת! בדיוק כמו שאתה לא יכול להרים את המשקולות הגדולות ביותר מיד, אתה צריך להתקדם למעלה. אני בדרך כלל ממליץ ללקוחות שלי להתחיל עם משהו קטן, רק כדי להרטיב את הרגליים, ולהתרגל לרעיון שלעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות, או שלעולם לא תאהב, זה בסדר! למען האמת, דרך זו תגיע להצלחות הגדולות ביותר בחייך. לאחר מכן, עם הזמן, תוכל להוסיף בהדרגה יותר לרשימת הדברים שלך לעשות שאתה לא אוהב במיוחד.
לעשות משהו שאתה ממש לא רוצה לעשות אבל שאתה יודע שהוא נהדר עבורך הוא הדרך האולטימטיבית לבטא משמעת עצמית בצורתה הטהורה ביותר. זכור שכנראה לעולם לא תהנה לעשות את זה, אבל שאם תמשיך לעשות את זה, התגמול שתקצור יהיה הרבה מעבר לסיפוק הקטן והעלוב שאתה מקבל אם לא עושה את זה מלכתחילה. אם אתה יכול לעטוף את הראש סביב הרעיון הזה, מובטח לך להנחיל משמעת עצמית עוצמתית עצומה בחייך, אשר בתורה תהפוך לחלוטין את החיים שאתה רוצה מחלום, למציאות צרופה.