ישראל הפכה בעשורים האחרונים למעצמה עולמית בתחום ההתפלה, ומדינות רבות מגיעות ללמוד כיצד היא הצליחה לפתור את מצוקת המים שלה. מרבית מי השתייה שזורמים היום בברזים שלנו מגיעים ממתקני ההתפלה הגדולים שלאורך החוף, שמושכים מי ים מלוחים והופכים אותם למים נקיים וראויים לשתייה. מאחורי ההישג הזה מסתתר גיבור שקט שלא תמיד חושבים עליו, והוא הפלסטיק. ללא חומר הגלם הזה, שום מתקן לא היה מצליח לעמוד מול מי הים המלוחים לאורך זמן.
למה דווקא פלסטיק שולט במתקני המים
מי הים הם סביבה קשה ותובענית במיוחד. המלח אוכל מתכת, חודר לכל פינה אפשרית וגורם לחלודה ולבלאי מהיר. כאן נכנס לתמונה הפוליאתילן, חומר שלא מחליד, לא מגיב למלח ושומר על חוזקו לאורך שנים רבות. בזכות התכונות האלה הוא הפך לחומר המועדף לצנרת המעבירה את מי הים אל המתקנים, לקווי הפריקה שמחזירים את התמלחת חזרה לים ולמערכות שמובילות את המים המותפלים אל הרשת הארצית.
ממברנות, מכלים וצנרת בלב התהליך
לב מתקן ההתפלה הוא הממברנה, אותו קרום דק שמסנן את המלח מן המים בתהליך של אוסמוזה הפוכה. הממברנות עצמן וכל המעטפת סביבן בנויות מפולימרים עמידים. גם המכלים שאוגרים את המים, הרכיבים שבתוך מתקני טיפול השפכים והאביזרים שמחברים בין החלקים השונים נשענים על פלסטיק שעומד בלחצים גבוהים, בכימיקלים ובמגע מתמיד עם נוזלים. בלי החומרים האלה, מהפכת המים הישראלית פשוט לא הייתה קורמת עור וגידים. אותו עיקרון נכון גם למתקני טיפול השפכים, שבהם המים המושבים זורמים בצנרת פלסטיק ומטופלים במכלים עמידים לפני שהם חוזרים לשמש את החקלאות.
כרמל אולפינים מאחורי ביטחון המים הלאומי
ביטחון המים של ישראל נשען על שרשרת ארוכה של יצרנים, כרמל אולפינים עומדת באחת מנקודות המפתח שלה. החברה היא היצרנית הישראלית היחידה של פוליאתילן, חומר הגלם שממנו מיוצרת הצנרת העמידה והרכיבים שמשרתים את תחום הטיפול במים. במקום להסתמך על יבוא מרחוק, התעשייה המקומית נהנית מחומר גלם איכותי שמיוצר כאן, בארץ, עם זמינות גבוהה וליווי מקצועי צמוד.