מאת נבו שפיר
אירוניה: דווקא כשמסיימים לכתוב טקסט (וזה יכול להיות כל סוג של טקסט), העבודה האמיתית עליו מתחילה. פירוש הדבר שכשמסתיימת עבודת הכתיבה, מתחילה עבודה חשובה לא פחות, והיא עבודת העריכה. מדוע? כי אף סרט אינו גמור בסוף יום הצילום, וכדי לספר סיפור אמיתי שיש בו ערך לצופה – חובה על כל יוצר להעביר את מלאכתו לאיש מקצוע שיודע לסדר את כל החתיכות במקומן.
במאמר זה אנסה להסביר מהי עריכת טקסט ואיך היא צריכה לבוא לידי ביטוי בכל סוגי הכתיבה, על פי שלושה כללי ברזל שחוזרים על עצמם.
- למצוא את הסיפור
סיפור הוא כמו בניין – הוא יכול להיות גבוה, נמוך, מקושט או מינימליסטי, אבל תמיד מונח על יסודות. היסודות האלו תומכים במהלך שלו, וביכולת שלו להחזיק על הקרקע (ובהתאם, גם להשאיר מקום לאדניות פרחים על המרפסת הגבוהה ביותר). עם זאת, לא בכל טקסט מופיעים היסודות האלו, ותפקידו של העורך הוא לאתר אותם או להשלים אותם. מהם אותם יסודות? ראשית, התחלה אמצע וסוף. סיפור מתחיל בנקודה מסוימת ונגמר באחרת. שנית, בסיפור יש קונפליקט – אדם מול אדם, טבע מול טבע, קבוצה מול טבע או קבוצה מול קבוצה. לצד אחד ולצד השני בסיפור יש רצונות שונים, והם מתנגשים או מתמזגים. את הדפוס הזה ניתן למצוא בכל אגדת ילדים, רומן ואפילו בביקורת קולנוע בעיתון. אילולא הקונפליקט – אין סיפור, ובלי סיפור לטקסט אין כמעט משמעות.
- לסדר את המילים
השלב הבא והסיזיפי ביותר המוטל על עורך הוא לגרום למילים להסתדר בצורה ברורה שתתמוך בסיפור שזיהה בשלב הראשון. פעולה זו משולה ליציקת הבטון מעל היסודות שבנה בזיהוי הסיפור: הוספת התוכן לחלל שהוגבל בשלב הקודם לפי סדר הגיוני שלוקח בחשבון את החשיבות של כל אחד מרכיבי הסיפור. זו הפעולה העיקרית במלאכת העריכה, ועל כן היא עשויה לקחת זמן רב. העורך יצמצם איפה שאפשר וירחיב איפה שצריך. בקצרה, בשלב הזה עובד העורך עם מערך הכלים של השפה על מנת להחיות את המסר שבליבת הטקסט.
- לאתגר את התוצר הסופי
לאחר שהבטון יבש, הגיע הזמן להסתכל על הבניין ולראות מה חסר. כלומר, בשלב האחרון יסתכל העורך על מה שנכתב עד כה, וינסה לאתר תקלות: משפטים לא ברורים, שגיאות בעברית או בעיה חמורה יותר ביסודות של הסיפור. בשלב הזה צריך העורך להסתכל טוב על התוצר, ולהחליט אם הטקסט בהחלט שלם ומשרת את המטרה שלשמה הוא נכתב. אם לא, יחזור לשלב השני (או לשלב הראשון וחוזר חלילה).
לסיכומו של עניין: עבודת עריכה לוקחת רעיון כתוב והופכת אותו לתוצר שלם. גם אם נדמה שהטקסט גמור – תמיד יש מקום לעורך טוב על מנת להדק, לשייף, לתקן בו תקלות – ואולי אפילו להציע רעיונות לקישוט.